"על אף הסערות שבמרכזן חי, נחמיה תמיד חייך, תמיד היה רגוע. גם כשכולם מרטו שערות מדאגה סביבו הוא היה רגוע וידע מה הוא רוצה ומה הוא עושה. חכם, שיטתי ופשוט עד גאונות.
תמיד דרש מעצמו יותר משדרש מאחרים… רבות חשבתי בימי המלחמה
מה היה אומר על "ירושלים של זהב", השיר שממנו לא הספיק ליהנות".
צ'יטה כהן (אחיו של נחמיה)