באולם בית הספר, צליל רפטטיבי נישא באוויר – "סיקס סבן", "סיקס סבן". הילדים מדברים, מצביעים זה למד, הידיים מבצעות תנועה מוזרה, כאילו שוקלים משהו בלתי נראה. המבוגרים שעוברים במסדרון מקווים להבחין במשהו מוכר, אולי אפילו לזהות פשר המילים, אך נתקלים בערפל קל. לא ברור מהי המשמעות, אבל ברור שיש כאן שפה דינאמית, תוססת, שנולדת מחדש ממש מול העיניים.
התחכמות לשונית בתוך שגרת בית הספר
תמונה מוכרת. במגרש, בהפסקה, אפילו בכיתה – כמה ילדים מחליפים ביניהם מילים חדשות, משפטים חסרי פשר למען מי שלא שייך לקבוצה. סיקס סבן בוקע שוב ושוב, לפעמים ברציפות, מלווה בתנועת יד שקשה להחמיץ. התופעה מתפשטת במהירות בין כיתות, חוצה חבורות. האווירה משתנה; יש שמחייכים, אחרים מגלגלים עיניים, אבל כולם מבחינים: משהו כאן מדבק.
קצב הרשת – ויראליות בלי הגיון
כמו להבה ביער יבש, ביטויי סלנג חדשים נולדים וחולפים. הפעם, דווקא לצליל – לא לתוכן. הביטוי הזה, שבא לעולם משיר של ראפר אמריקאי צעיר, מצא את דרכו מטיק טוק אל המסך הביתי, ומשם שוב החוצה, הפעם לשיחות ולשפת היום-יום של דורות צעירים. המילים "סיקס סבן" לא באמת משדרות מסר, לפחות לא באותו מובן מסורתי שמקנה משמעות לכל ויכוח בכיתה. כאן מדובר בעיקר בתנועה קולית, מימיקה קטנה, משחק זהויות.
שפה בלי מסר – רק קוד שייכות
המשמעות של הביטוי כמעט משנית, לפעמים אפילו לא קיימת. מי שחוזר עליו – זוכה להכרה שקטה. סימן. קוד פנימי. ילדים ובני נוער מסמנים גבול דק אך אמיץ, הפרדה צורמת כמעט בין "מבפנים ובחוץ". המבוגרים לעיתים אובדי עצות: קשה להם להשתלב בתדרי הדיבור, נדמה כאילו הם נשארים מאחור. דווקא כאן, ההיעדר הזה של משמעות יוצר משמעות חדשה – הבדל. הברקה לשונית שאין לה הסבר אוניברסלי, אבל יש לה תפקיד ברור מאוד בתוך הקבוצה.
המרחב שבין דורות – ואיך התקשורת מתבוננת
התופעה לא עוצרת בבית הספר או בפינת הרחוב. השפה הזו, לכאורה ריקה מתוכן, גולשת הלאה – אל מדורי ספורט, התפרצויות של אוהדים, צריכה מסיבית של ממים והשתלבות אפילו בשידורים ישירים. עיתונאי טלוויזיה אימץ את הביטוי, גרם לרגע של גיחוך מבולבל במדיה הוותיקה. עבור חלק מהמבוגרים זו חזית חדשה – נוצרת שפה שלא נגישה, לא ניתנת לפענוח מבחוץ. מרחב תקשורת שאינו שייך להם.
שבירת המחיצות – בין קהילות, בין עולמות
העולם המשתנה טורף קלפים. פתאום ברור – מהירויות הרשת יוצרות כללים שהופכים לנחלת הכלל תוך ימים. Six Seven מדגים פרפורמה של שפה מגדרית-דורית ותהליך של קביעת גבולות – מעגלים סגורים, קודים משותפים שמקרבים אך גם מרחיקים. מצד אחד קהילתיות חדשה, מצד שני שבירת מוסכמות בין דורות.
<div> אפשר לראות בביטוי "סיקס סבן" עדות ברורה ליצירת עולם פנימי כמעט עצמאי של צעירים, בו משקל המילים פחות חשוב מהתרבות הרגעית סביבן. המבוגרים, ברובם, מביטים מהצד ולא תמיד מבינים, והניכור הזה הוא עצמו חלק מהמשחק החברתי שמתחזק בלב הרשתות החברתיות. ככה זה עכשיו – רשתות, סלנג, קוד, זהות. הקווים בין עולמות מטשטשים, אבל סימני ההיכר של כל דור דווקא מתחדדים. </div>
