מרבית האנשים מחזיקים עדיין בטלפון חכם ישן במגירה בבית, מתוך מחשבה שאולי יום אחד יזדקקו לו שוב. אך מה שנראה כהרגל תמים עלול להסתיר סכנות בטיחותיות חמורות הקשורות לסוללות ליתיום־יון שנשכחות לאורך זמן.
הסוללה שלא נחה: סיכון במכשירים שאינם בשימוש
כאשר סמארטפון ישן מונח בצד, נדמה כי הוא בטוח לחלוטין. בפועל, סוללת הליתיום־יון שבו ממשיכה להתרוקן לאיטה, גם כשהמכשיר כבוי. תהליך זה עלול להוביל לפריקה עמוקה, מצב שמגביר את הסיכון להיווצרות נזק פנימי בסוללה ואף להפוך אותה למסוכנת.
במהלך הזמן, הסוללה עשויה להשתחרר גזים רעילים ודליקים. מגע פיזי פשוט — כמו הוצאה מהמגירה או ניסיון להפעיל את המכשיר — עלול להספיק כדי לגרום להתחממות קיצונית, התלקחות או אפילו פיצוץ.
מה קורה כאשר סוללה מתדרדרת?
המרכיב המרכזי בסוללות של רוב המכשירים הניידים הוא אלקטרוליט נוזלי. כאשר הסוללה נשכחת לאורך זמן, האלקטרוליט מתפרק בשל תהליכים פנימיים הנגרמים מחשיפה לאנרגיה עודפת, פגמים בייצור, פריקה עמוקה או פגיעה במבנה הסוללה.
במצבים אלה, ניתן לעיתים להבחין בנפיחות של הסוללה, המתרחשת מתחת למכסה המכשיר ולעיתים מלווה בריח כימי חריף ולא נעים. סימנים אלה מעידים על כך שקיימת סכנה ממשית במכשיר, ויש להימנע משימוש או טעינה שלו.
הרגלים שכדאי לשנות
הנטייה לשמור טלפונים ישנים "למקרה הצורך" נפוצה מאוד, אך חשוב להבין כי מדובר בפוטנציאל לסיכון בטיחותי, לא רק בשל המכשיר עצמו אלא בשל התהליכים הכימיים המתרחשים לאורך זמן בסוללה.
במקום להותיר מכשירים ישנים נשכחים, עדיף לשקול מחזור או מסירה לארגונים המתמחים בטיפול בטוח בסוללות ובציוד אלקטרוני, ובכך למנוע תקלות מסוכנות ולשמור על בטיחות הסביבה הביתית.
לסיכום, שמירה על טלפונים חכמים ישנים במגירה אינה פתרון תמים כפי שנהוג לחשוב. תהליכים פנימיים בסוללות מסוג ליתיום־יון עלולים לגרום לסכנות בטיחותיות חמורות, ולכן הפתרון הבטוח ביותר הוא טיפול נכון ומחזור בזמן של מכשירים שאינם בשימוש.